J.W. Farquhar – The Formal Female – 1973
מחשבה: אם אי-פעם אתגרש מאשתי העתידית – הדבר הראשון שאעשה, לפני שאטביע את יגוני בבקבוק של טאליסקר בגיל שנות נישואיי האבודים – יהיה לקנות מפוחית, מכונת-תופים פרימיטיבית, גיטרה חשמלית ותיבת פאזז. לאחר מכן אמצא דירה מוזנחת ואאטום לחלוטין את החלונות וכל הכניסות האפשריות. אז, כשלא יהיה אפילו צליל אחד שיצליח לחדור מבעד לאיטום – אפרוק את זעמי האצור על אשתי-לשעבר בדרך של הקלטת שירים שהם שילוב הזוי של אסיד-רוק ולאונג'-רגאיי-fאנק-פולק-מה-לעזאזל, לתוך אלבום lo-fi (בו אנגן על כל הכלים בעצמי) וכך בעצם אנציח את זעמי לעולמי-עד.
נשמע לכם ספציפי מדי? אני דווקא מכיר מישהו שעשה בדיוק את זה.