Mountain Bus – Sundance – 1971
לא הכל היה יפה ואפרסקי בשנים הטובות.
אי שם בסוף שנות השישים, מספר בעלי חנויות תקליטים בשיקאגו חברו יחדיו בכדי להקים לייבל עצמאי, שיעזור ויקדם להקות מקומיות במחירי תקליטים שווים לכל כיס (2.98$ לתקליט), תוך שמירה על אחוז רווח קטן. כך הוקם הלייבל הקטנטן Good Records. באביב 1971 השיגה Good Records עסקה עם אולפני "סטריטרויל" בסביבות מחיר של 4,500$ להפקת אלבום, והייתה מוכנה ומזומנת להגשים את ייעודה, אבל מפאת קטנותה הייתה מסוגלת להפיק עד ארבעה אלבומים בלבד בחודש, ולמרות זאת – להציע ללהקה נתח גדול יותר מהעוגה: 25 סנטים על כל תקליט מכור, בניגוד למגה-לייבלים שהציעו 22 סנטים בלבד.
להקת Mountain נודעה בזכות ההופעה שלהם ביום השני של וודסטוק 69', ממש לפני הגרייטפול דד. הלהקה הוקמה ב-1969, לונג איילנד, שנתיים אחרי שהקומה לה Mountain Bus בשיקאגו. כתב התביעה בשמה של Mountain פירט כיצד "Sundance" גורם לבלבול רבתי ולהאטה במכירות אלבומיה של Mountain. חשוב להבין שהתביעה היא תוצר של חזירות גרידא מצידה של קולומביה, כאן בתפקיד גוליית. אלא שבסיפורנו גוליית מנצח את דויד, וששון לעמלק: Good Records קרסה תחת מגף הברזל של קולומביה. הלייבל היה עני מכדי להלחם בתביעה שהציגו המעונבים של קולומביה, ופשטה רגל.
האם התביעה הייתה מוצדקת? בסך הכל נמכרו 3,500 תקליטים של Mountain Bus, לעומת 1,300,000 של Mountain עד אותו זמן. קולומביה טענה ש-"Sundance" גרם לפיחות ברווחי המכירות – בהערכה גסה מאוד, תעשו את החישוב הפשוט של 3,500 כפול שלושה דולרים, ועכשיו תורידו את זה מהמיליון וחצי ש-Mountain הכניסו לקולומביה כדי לקבל פרופורציה, ולקבל מושג על כמה שהלייבלים הגדולים לא מעוניינים בקיומם של לייבלים קטנים. אגב, חברי Mountain טענו שהם לא ידעו כלום על התביעה.
הושג הסדר טיעון לפיו Mountain Bus תחדול מלהשתמש בשמה ולנסות לקדם את אלבומה, ובכך הגיע קיצה – ואנחנו, חובבי המוזיקה, הפסדנו להקה מצוינת.
האלבום משרה תחושה שמשית ונינוחה, לא משעמם לרגע אחד, ובעיקר – הוא תאווה לאוזניים. יש ביצוע נפלא ל-I Know You Rider, אבל אין גולת כותרת אחת. מדובר באלבום שיש לשמעו מתחילתו ועד סופו, ומובן ששמיעה אחת לא מספיקה בכדי להבין את גדולתו.
בְּלוֹג וּמָגוֹג 